מהי מחלת הקימחון בעגבנייה ודרכי מניעה

אלי יהושוע

 

מחלת הקימחון בעגבנייה נגרמת משני סוגים של פטריות: קמחונית (Leveillula taurica (Oidiopsis sicula)) וקימחון (Erysiphe (Oidium lycopersicum)). השלבים האל-מיניים (Oidiopsis ו- Oidium) של שתי פטריות אלה נצפו בחממה באריזונה. השלב המיני טרם נצפה.

 

על עלווה הנגועה בקמחונית (Oidiopsis sicula ) מופיעים כתמים צהובים בהירים ולא סדירים. עלים הנגועים בצורה חריפה מתים, אך נושרים רק לעתים נדירות. נקודות של רקמה נקרוטית (מתה), שלעיתים מוקפות בהילה צהובה, מופיעות בסופו של דבר בתוך הכתמים. אין סימני פגיעה בגבעול או בפרי. תפטיר קל ואפור עשוי להתפתח על החלק התחתון של עלים נגועים ישנים יותר. הזיהומים בעגבניות בחממות באריזונה אינם חמורים בדרך כלל, אבל עשויים לגרום לנשירת עלים בצמחי פלפל שגדלים בחממות. הפטרייה פוגעת בפירות ובצמחים ממשפחת הסולניים כמו פלפל או פונדקאים אחרים. הנבגים נישאים על ידי הרוח, זרמי אוויר או על ידי פועלים. לחות גבוהה יחסית מעודדת את התפתחות המחלה בעוד שהשקיה עילית עשויה למנוע את התפתחותה. טמפרטורות מתונות מזרזות את העברת הזיהום, ואילו טמפרטורות גבוהות מאיצות את מותם של עלים נגועים.

 

זיהומים של קימחון דומים יותר לאלה הנגרמים על ידי פטריות קימחון בצמחים אחרים כמו המלפפון. כתמים לבנים, שמכילים תפטיר ונבגים, מתפתחים על גבי החלק העליון של העלים ושל הצמח. הם בדרך כלל בולטים גם כאשר הם קטנים. פטרייה זו אינה גורמת להופעת פגיעות צהובות, אך היא עלולה לגרום לפגיעה בשטח נרחב של העלים.

 

דרכי מניעה והקלה על התמודדות עם המחלה

 

הסרה של עלים ישנים מחלקו התחתון של הצמח גורמת להקלה במחלות הנגרמות על ידי שתי פטריות אלה. לעתים קרובות טיפול זה מספיק. במקרה של הופעת תסמינים בשלב מוקדם, שימוש חוזר ומוקדם בתכשיר גופרית נוזלי או באבקת גופרית ימנע זיהומים חדשים. יש להשתמש בגופרית בזהירות על גבי עלווה צעירה בטמפרטורות מעל שלושים ושתיים מעלות צלסיוס. יש לקרוא את ההוראות ולעקוב אחריהן. שימוש בתכשירים אחרים כמו מוצרים של אשלגן ביקרבונט או תרסיסי שמן יגרום לחיסולם של תפטירים ונבגים שנמצאים על שטח העלה. השימוש במוצרים אלה יעיל במיוחד בשלבים הראשונים של המחלה.

 

פתרונות הדברה שונים :

 

הידרוקסיד נחושת (Kocide 3000): 0.5 – 1.5 מיליליטר/ 92 מ"ר (0 ימים לפני קטיף - dh, זמן איסור כניסה לשטח (REI) – 48 שעות, דרגת רעלנות – קבוצה M1). אין להשתמש בתרסיס נוזלי בעל חומציות (pH) קטנה מ- 6.5 או לערבב עם חומר ההדברה Aliette.

 

אשלגן ביקרבונט (Armicarb 100): 1.3 – 2.27 ק"ג/ 378.5 ליטר מים. (0 ימים לפני קטיף - dh, זמן איסור כניסה לשטח (REI) – 4 שעות, דרגת רעלנות – קבוצה NC). יש להשתמש בתמיסה בתוך שתים עשרה שעות מרגע הכנתה.

 

מלחי אשלגן של חומצות שומניות (M-Pede): 1 עד 2% תמיסה (0 ימים לפני קטיף - dh, זמן איסור כניסה לשטח (REI) – 12 שעות, דרגת רעלנות – קבוצה M1). יש לקרוא את ההוראות בנוגע לאמצעי זהירות.

 

גופרית (Micro Sulf): 2.27 ק"ג (0 ימים לפני קטיף - dh, זמן איסור כניסה לשטח (REI) – 24 שעות, דרגת רעלנות – קבוצה 2(Mאין להשתמש במהלך שבועיים מיום הטיפול בתרסיס שמן. יבולים הגדלים בחממות עלולים להיות רגישים במידה רבה יותר לפגיעה של גופרית. אין להשתמש במקרה שבו הטמפרטורה צפויה להיות גבוהה מ-°32 צלסיוס במהלך שלושה ימים לאחר הריסוס.  

 

 

 

 

 

*כל ההמלצות הנכללות בפרסום זה הן בגדר ייעוץ מקצועי בלבד. על כל מי שפועל לפיהן לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. ביצוע על פי הייעוץ דלעיל, הינו על אחריות המבצע בלבד. תנאים ונסיבות מקומיות משפיעים במידה רבה על התוצאה הסופית של הגידול. לפיכך, לא תישא חברת זרעים גדרה בכל אחריות לתוצאות הגידול. 

 

 






הוסף תגובה חדשה
נושא תוכן
הוסף תגובה חדשה

תוכן

נושא