מחלת הפוזריום במלפפון מאפיינים ודרכי התמודדות

יואל מסיקה

 

מחלת הפוזריום במלפפון,  הינה מחלת קרקע אשר נגרמת על-ידי תת מין חדש של  פטריית הפוזריום radicis-cucumerinum. Fusarium osysporum f.sp. מחלה זו נתגלתה לראשונה בשנת 2001 במושב חצב ומשם התפשטה במהירות רבה לאזורים נוספים בארץ בעיקר באזור מושב אחיטוב וגרמה למגדלים רבים לנזקים כבדים. מחלה זו גורמת להתמוטטות צמחים צעירים ומבוגרים בעיקר בשלב הקטיף.

 

סימני המחלה ע"ג צמחים נגועים דומים מאוד למחלת הפוזריום בעגבניות וגורמת להופעת סימפטומים של נבילות של צמחים הנובעת מפגיעה בצינורות ההובלה של הצמחים.

 

מחזור החיים של המחלה כולל את שלבי ההדבקה דרך מערכת השורשים של הצמחים, התפתחות המחלה ברקמות הצמחים,(בעיקר במערכת ההובלה של הצמחים) לאחר הופעת הסימפטומים נוצרים  הנבגים בחלק התחתון של גבעול הצמח וכך נשמרת המחלה בין העונות.

 

דרכי התמודדות

 

התמודדות כנגד מחלת הפוזריום במלפפון דומה מאוד לאמצעים שפותחו כנגד הפוזריום בעגבניה, אמצעים אלה כוללים: חיטוי קרקע, שימוש בכנות עמידות למחלה, תכשירי הדברה המיושמים בהגמעה במהלך הגידול, ושימוש בזנים סבילים למחלה.

 

חיטוי קרקע:

 

אמצעי החיטוי היעיל ביותר כנגד מחלת הפוזריום היה תכשיר המתיל ברומיד, שהוצא משימוש בחקלאות למעט מקרים חריגים. אמצעי החיטוי הנמצאים בשימוש הם תכשירי המתאם סודיום, בשילוב חיטוי סולארי.אמצעי זה נותן מענה די יעיל  לבעיות של קרקעות נגועות בגורם המחלה.

 

שימוש בפונגיצידים במהלך הגידול

 

שימוש בתכשירי הדברה במהלך עונת הגידול מקנה פיתרון חלקי: על סמך תוצאות ניסויי שדה אשר נערכו במושב אחיטוב בשלוש השנים האחרונות על ידי נטע מור, ויגאל מירון, מדריכי שה"מ,  בתכשירים מקבוצת הפרוכלורז (מיראז' ואוקטב וספורטק), נמצא כי המינונים היעילים ביותר להפחתת נגיעות בפוזריום הם -.250-500 גרם לדונם בהגמעה, החל מ-7-10 ימים משתילה, בתדירות של אחת לשבועיים. במינון הגבוה ניתנו שלושה טיפולים למחזור גידול. חשוב לציין, כי לתכשירים אלה עלולה להיות תגובה פיטוטוקסית של עיכוב ונינוס הצמח ופגיעה במערכת השורשים, בעיקר בעונת החורף.

 

תכשיר נוסף שנמצא יעיל מאוד בהדברת המחלה הוא סקולאר (Scholar) מבית Syngenta, המכיל 230  גר'/ל' של FLUDIOXONIL.

 

תכשירים נוספים שעשויים לדחות או להאט את קצב ההדבקה במחלה הם התכשירים בבויסטין או בדלסן מומלץ לא לטפל יותר משני טיפולים לעונה ולבצע אלטרנציה עם תכשירים מקבוצות שונות בשל החשש להתפתחות של תבדידים עמידים.

 

שימוש בזנים בעלי סבילות שדה או רגישות נמוכה למחלה.

 

עם התפשטות המחלה נצפתה התופעה של הבדלים בביטוי עוצמת המחלה בזנים שונים לכן נבדקה גם ההשערה, כי יתכן שקיים הבדל בן זנים שונים ברגישותם למחלת הפוזריום. לשם בחינת ההשערה נערכו מספר ניסויי שדה בהם נבחנה הרגישות היחסית של זנים מסחריים למחלה. באחת העבודות שבוצעו ע"י מדריכי שה"מ יגאל מירון ונטע מור הוכחה לראשונה ההשערה, כי קיים הבדל בן זני מלפפון ברגישותם היחסית למחלת פוזריום. מבין הזנים בניסוי זה  הזן אשר בלט ברגישות נמוכה יחסית למחלה הוא ה- "סמיר" של חברת זרעים גדרה.לתוצאות ניסוי משמעות רבה שכן הוא מקנה אמצעי נוסף וחשוב ביותר בהתמודדות כנגד המחלה.

 

הימנעות מנגיעות במחלה ומנזקיה לגידול מחייבת את המגדל להשתמש במספר אמצעים רב ככול האפשר, המתבטאת בחיטוי קרקע יעיל, סניטציה בחממה ובסביבתה, טיפולי מניעה בפונגיצידים במהלך הגידול,שימוש בצמחים מורכבים והעדפת זנים בעלי רגישות נמוכה יחסית. כל אלה יכולים להבטיח למגדלים לעבור עונה ללא נזקים משמעותיים.

 

 

 

* כל ההמלצות הנכללות בפרסום זה הן בגדר ייעוץ מקצועי בלבד. על כל מי שפועל לפיהן לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. ביצוע על פי הייעוץ דלעיל, הינו על אחריות המבצע בלבד. תנאים ונסיבות מקומיות משפיעים במידה רבה על התוצאה הסופית של הגידול. לפיכך, לא תישא חברת זרעים גדרה בכל אחריות לתוצאות הגידול. 

 

 






הוסף תגובה חדשה
נושא תוכן
הוסף תגובה חדשה

תוכן

נושא